חבר הכנסת יכול להציע לנשיאות הכנסת נושא שעליו תקיים ועדה מוועדות הכנסת דיון מהיר. ההליך להגשת בקשה לדיון מהיר מוסדר בסעיף 60 לתקנון הכנסת. 

חבר הכנסת יגיש בקשה לדיון מהיר לנשיאות הכנסת עד ליום ראשון בשעה 13:00 והנשיאות תחליט עד ליום שני בצהריים ביחס להצעות שהוגשו. הבקשה צריכה להיות מנומקת ולכלול תיאור הנושא, חשיבותו וכן את הוועדה הרלוונטית אליה מבקש חבר הכנסת להעביר את הדיון.

במידה ונשיאות הכנסת אישרה את בקשת הדיון, הוועדה אליה הועברה בקשת הדיון תחל בדיון בתוך 10 ימים ממועד העברת הדיון (בפועל מדובר בשבועיים עבודה העוקבים לאחר האישור). על החלטת נשיאות הכנסת יכולים לערער בפני ועדת הכנסת, באותו היום שבו התקבלה ההחלטה: יוזם ההחלטה, יו"ר הוועדה שאליה הועבר הנושא לדיון ויו"ר ועדה הסבור שהנושא צריך לעבור לדיון אצלו בוועדה.

מסקנות ישיבת ועדה שדנה בדיון מהיר, שהועבר אליה מנשיאות הכנסת, יונחו על שולחן הכנסת עם סיום הדיון בוועדה. במידה ובמסקנות היו מסקנות הרלוונטיות לרשות המבצעת, הן יועברו על-ידי יו"ר הכנסת לידיעת הממשלה, ובתוך 3 חודשים על השר האחראי או הממשלה לדווח בחזרה למליאת הכנסת על פעולותיו בעקבות סיכום הוועדה.

תקנון הכנסת מגדיר כי נשיאות הכנסת לא תאשר יותר דיון מהיר אחד בשבוע לוועדה. בנוסף, הנשיאות לא תאשר הצעה לסדר היום החופפת לדיון מהיר ותכריע ביניהם (כלומר, רק אחד מהם) ולא תאשר בקשה במידה וחבר מסיעת חבר הכנסת הגיש בקשה דומה בשבוע לאחר מכן.

דיון מהיר הינו אחד מהכלים הנפוצים ביותר הנמצאים בשימוש בידי חברי הכנסת ואין לגביו מכסת הגשה. בקשת דיון מהיר שאושרה מאפשרת לחבר הכנסת להוביל דיון בוועדה מוועדות הכנסת ועל ידי כך להיות מזוהה באופן משמעותי עם טיפול בנושא כלשהו. בעבור חברי האופוזיציה, דיונים מהירים מהווים את אחד הכלים המהותיים בפיקוח על עבודת הממשלה והצפת נושאים מהציבור לסדר יומה של הכנסת.