כחודש עבר מאז התפטרותו של שר הביטחון יעלון בשל הכוונה להחליפו בשר הביטחון הנוכחי, אביגדור ליברמן. התייחסותו של ראש הממשלה לצורך שעמד מאחורי החלפת השרים לא השאיר מקום לספק באשר למניע: "השינוי בחלוקת התיקים לא נבע ממשבר אמון ביננו, הוא נבע מן הצורך להרחיב את הממשלה, וזאת כדי להביא יציבות למדינת ישראל מול אתגרים גדולים שלפניה". למעשה, הודה ראש הממשלה שלולא צרכים קואליציוניים לא היה מחליף את שר הביטחון. כלומר, ההחלפה לא התבצעה בגלל כישלונו של יעלון אלא בגלל כישלון יציבותה של הקואליציה בממשלה ה-34.

בהשאלה מעולם הרפואה, החלפתו של שר הביטחון בשל אילוצים קואליציוניים היא הסימפטום, כאשר אי-היציבות הקואליציונית היא המחלה. התוצאה, כפי שבאה לידי ביטוי בעשרים השנים האחרונות,  היא אימוץ דוקטרינה הגנתית בכל הקשור לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

לאורך עשרים השנים האחרונות הלכה וגברה השפעתה של אי-היציבות הקואליציונית על מדיניות הביטחון של ישראל. היחלשותן של המפלגות הגדולות והיפרדותן ממוקדי הכח הציבוריים מתחילת שנות ה-90 הובילו להקמת ממשלות שבהן לרוב המכנה המשותף בין השותפות הקואליציונית לא רחב, ופעמים מספר ראש הממשלה אף לא עמד בראש המפלגה הגדולה בכנסת. ריבוי השותפים הקואליציוניים והמתחים הפנים-קואליציוניים רק הגבירו את התחושה כי על השותפות להיערך כל העת לבחירות אשר "נמצאות ממש מעבר לפינה".

התחום הביטחוני שהושפע יותר מכל מהיעדר היציבות המתואר, מבחינת ההתנהלות של ממשלות ישראל בכלל, וראש הממשלה בפרט, הוא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מתחילת שנות ה-90 ניתן להצביע כי יצר ההישרדות הפוליטי תפס מקום מרכזי בהליך קבלת ההחלטות סביבו, כשהמטרה העליונה מגולמת ברצון לא להסתבך במערכות עקובות מדם. כך לדוגמה ניתן להצביע על שורה של מהלכים שאומצו על ידי ראשי ממשלות שבבסיסם תפיסה הגנתית-פסיבית: הקמת גדר הביטחון ביהודה ושומרון, תכנית ההתנקות, פיתוח מערכות נשק הגנתיות דוגמת "כיפת ברזל" ו"מעיל רוח" ומשא ומתן מול ארגוני טרור. כל אלה הינם סממנים לאימוץ תפיסה הגנתית, שניתנת להסבר באמצעות הרצון הפוליטי לשרוד, הצורך הפוליטי להקים ולשמר קואליציה רחבה מתוך תחושה תמידית שהבחירות נמצאות מעבר לפינה.

הסיבה המרכזית להשפעתה של אי-יציבות קואליציונית על תפיסת הביטחון טמונה בריכוזיות של ראש הממשלה בהליך קביעת התפיסה. בהתבוננות על מוטת השליטה שלו באשר לתהליכי ההערכה הביטחוניים, עולה כי בידו מרוכזת עוצמה רבה בתחום הביטחוני-מדיני. גם כאשר מדובר בגופים האמורים לאתגר את החלטותיו של ראש הממשלה, ניכרת מעורבותו הישירה במערכות הביטחוניות ללא דרגי ביניים מתווכים. כך לדוגמה, הקבינט המדיני-ביטחוני נמצא בשליטתו של ראש הממשלה בלבד ופעמים רבות מינוי חברי הקבינט הינו תוצאה של לחצים קואליציוניים יותר מאשר פרי תהליך הערכת תרומתם המקצועית והתאמתם של החברים לתפקיד.

המבנה הריכוזי המיושם כיום בעבודת ראש הממשלה מול גופי הביטחון השונים
כל עוד מנגנון קבלת ההחלטות בענייני ביטחון יימצא בשליטת גורמים המושפעים משיקולים פוליטיים ומלחצים קואליציוניים, הרי שצרכי הישרדות פוליטיים עשויים להקדים את הצרכים הביטחוניים הענייניים בהתמודדות עם סוגיות שתעלינה על הפרק בפורומים הביטחוניים בהם מתקבלות החלטות. היעדר הסדרה של תהליך קבלת החלטות ועיצוב תפיסת ביטחון מציב את ראש הממשלה כאחראי הבלעדי לעיצוב תפיסת הביטחון ועל הוצאתה לפועל. בשיטת הממשל הקיימת, ראש הממשלה נתון להשפעתם של גורמים פוליטיים בסביבתו ופועל על מנת לשרת את האינטרסים שלו – הישרדותו הפוליטית. אחת הסוגיות בהן הדבר ניכר הייתה העסקה להשבתו של החייל גלעד שליט, כאשר היו אינדיקציות לפיהן ראש הממשלה נתניהו הסכים למתווה המוצע על רקע חשש מיציבות שלטונו בשל הלחץ הציבורי הכבד בעקבות המחאה החברתית בקיץ 2011 – בניגוד מוחלט וקיצוני לדעה שהציג עד אותה נקודה.

חיזוקם של גופי ההערכה הביטחוניים והעברתם למסגרות עצמאיות צריכים להיות הצעדים הראשונים למען צמצום השפעת המשחק הפוליטי על תפיסת הביטחון הישראלית. אין הכוונה היא כי צעדים הגנתיים שהתקבלו הוכחו בהכרח כשגויים, או שאימוץ צעדים התקפיים באופיים משקפים את אופן הפעולה הרצוי, אולם יש להבטיח כי תהליך קבלת ההחלטות – בדגש בתקופה שבה אין תפיסת ביטחון מעודכנת לישראל – ייעשה בסביבה סטרילית משיקולים פוליטיים (במידת האפשר).

ניתוק תהליכי ההערכה הביטחוניים מהידיים הפוליטיות, לצד גיבוש תפיסת ביטחון חיוניים לקיומה הביטחוני של ישראל ושמירה על הליך קבלת ההחלטות נקי, ככל האפשר, מהשפעות פוליטיות חולפות.

פורסם במכון הישראלי למחקרי ביטחון INSS – https://www.inss.org.il/he/%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%99-%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0/

טל אלוביץ'