שמחתם שבן ארי נפסל? הפרחים לח”כ פורר מישראל ביתנו

אוסאמה סעדי מהרשימה המשותפת דווקא ניסה לעצור את התיקון שפגע בסופו של דבר בבן ארי. “אין לכם דיבורים אומללים אתם? רק לנו יש התבטאויות?” – אבל אף אחד לא הקשיב לו. ככה זה כשמשחקים בחוקי משילות לפי גחמות.

במרץ 2017 אישרה מליאת הכנסת בקריאה השנייה והשלישית תיקון לחוק יסוד הכנסת עם השם המשעמם “תיקון מס’ 46”. התיקון, חוק פרטי שיזם ח”כ עודד פורר מישראל ביתנו, היווה החמרה של סעיף 7א, שקובע מי לא יכול להיות מועמד לכנסת. הסעיף שמגביל זכות יסוד – הזכות להיבחר.

סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת קובע כי רשימה, או מועמד, שיש במטרותיהם או מעשיהם לשלול את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מסיתים לגזענות או תומכים במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור – לא יוכלו להתמודד לכנסת. התיקון המיוחל של ח”כ פורר הוסיף לחוק 17 אותיות. מעתה לא רק מטרות או מעשיהם אלא גם “לרבות בהתבטאויותיו”.

4 ישיבות וועדת חוקה, חוק ומשפט הוקדשו לדיונים על החוק. הדיונים לא היו ארוכים מדי והחוק לא מסובך. שורה אחת, תוספת של 17 אותיות ועם כוונה ברורה של היוזמים להפעלת החוק כנגד חברי הכנסת הערבים בבחירות הקרובות. והנה גלגל מסתובב ופסיקת בג”ץ, שנימוקיה טרם פורסמו, קבעה כי הח”כ לשעבר ד”ר מיכאל בן-ארי לא יוכל להתמודד לכנסת ה-21. הנימוקים והדיון בבג”צ עסקו רבות בהתבטאויותיו של בן-ארי.

כח”כ לשעבר אוסאמה סעדי דיבר בוועדת החוקה בהכנת החוק הוא טען שהחוק אינו דמוקרטי ושהוא נועד לפגוע בחברי הכנסת הערבים וזאת למרות שהתבטאויות מסיתות ניתן למצוא אצל כולם. “אין לכם דיבורים אומללים אתם? החבר שלך שאמר עם 9D  על בית המשפט העליון, זה לא התבטאות אומללה? תדברי על כל ההתבטאויות. רק לנו יש התבטאויות?” הוא אומר בכנות לח”כ שולי מועלם שטענה בעד החקיקה.

אחוז החסימה הגבוה פוגע ביוזמיו

וזה לא המקרה הראשון מהעת האחרונה של שינוי של חוקי הבחירות לכנסת ש”מתהפך” על יוזמיו. במרץ 2014 מתקבל בכנסת, ביוזמת השותפות הקואליציוניות ובהובלת אביגדור ליברמן, תיקון מס’ 62 לחוק הבחירות לכנסת. התיקון שעיקרו מעלה את אחוז החסימה מ-2% ל-3.25% מהקולות ובמלים, משני מנדטים לארבעה מנדטים. אם נעשה את זה במספרים אז באותה העת מדובר על ההבדל בין 60 אלף קולות ל-120 אלף קולות.

הדיונים סביב החוק והישיבות הרבות שנערכו סביבו הבהירו כי מטרת החקיקה היא לפגוע בשברי הייצוג בכנסת – ובדגש על הייצוג לו זכו המפלגות הערביות. הדיונים שנערכו תוך תחושה של “סתימת פיות” עוררו התנגדות עזה בקרב סיעות האופוזיציה ובצד אחד נמצאו גם ח”כ דב חנין וגם ח”כ אורי מקלב, זה מחד”ש וזה מיהדות התורה. בדיון האחרון אמר דב חנין: “הרצון לייצר מסביב לפוליטיקה חומות גבוהות שימנעו כניסה של כוחות חדשים, יקשו על התארגנויות אידיאולוגיות…כל הדברים החמורים והמסוכנים האלה נעשים כדי להרוס את הדמוקרטיה ולפגוע במשילות”. זמן לא רב לאחר מכן, עת הוכרזו הבחירות לכנסת ה-20, התאחדו המפלגות הערביות שיוצגו לכדי הרשימה המשותפת שהיתה לסיעה השלישית בגודלה בכנסת החולפת.

צחוק הגורל, גם כאן הוא שבימים אלה הסקרים צופים לכמה מפלגות פלירטוט מסוכן עם אחוז החסימה, ביניהן תומכות החקיקה המקוריות שהעלו את הרף, באופן דומה למה שקרה למפלגת התחיה שיזמה העלאת אחוז החסימה ב1991. אחוז החסימה הנוכחי של ארבעה מנדטים הוא לא תוצר של הליך חשיבה מורכב, עבודת מטה מקצועית ועל הליך חקיקה סדור. כך, גם התוספת האחרונה של “התבטאויותיו” לגורמי הפסילה של רשימה או מועמד.

קולה של אופוזיציה פעמים רבות הוא קול ההיגיון, או קולו של המיעוט. הקול שמצביע על הסכנה שבמהלכים חפוזים שנועדו לשרת גחמה כזו או אחרת. דבריהם של חברי האופוזיציה בתיקוני החוקים הללו הם בבחינת “אין נביא בעירם”. ובהחלט לא היה מי שיקשיב להם. אם היו מקשיבים להם אז – היינו נמצאים היום במערכת בחירות אחרת.

פורסם ב”מקום הכי חם בגיהנום” – https://www.ha-makom.co.il/post-benari-tal-furer/

Share:

שינוי גודל גופנים
×