מהמקפצה: הליכוד ושאר המפלגות שמות פס על חוקי התעמולה

שלטי בחירות ענקיים במעון ראש הממשלה, פודיום עם סמל המדינה ושלטי מפלגות על גשרים – הכל כולל הכל, תעמולה אסורה ועבירה על חוק הבחירות. המפלגות מתעלמות מהחוק, אכיפה אין ולאזרחים לא איכפת מספיק כנראה

מי שראה היום את הצהרת נתניהו לתקשורת ממעון ראש הממשלה בבלפור, ודאי התקשה לפספס את שלטי הליכוד הענקיים שברקע. נתניהו במקרה זה, כמו במקרים אחרים כנראה, פשוט מצפצף על החוק. לפי קביעת ועדת הבחירות המרכזית וחוק התעמולה – חל איסור לקיים אירועי תעמולה בנכס הנמצא בבעלות המדינה.

כחול לבן ניסתה לעצור את נתניהו כשפנתה באמצעות עורכי דינה, עודד גזית ושימי בראון, לוועדת הבחירות המרכזית, בבקשה שתוציא צו מניעה שיאסור על נתניהו לקיים אירוע תעמולה מהמעון הרשמי בבלפור. יו”ר ועדת הבחירות, שופט העליון חנן מלצר אמנם לא הוציא צו מניעה בשל לוח הזמנים הצפוף, אך קיבל את העתירה והדגיש שוב כי “אין לקיים במעון הרשמי הנ”ל תעמולת בחירות, וממילא אין לתלות בו שלטי תעמולה מטעם הליכוד והעומד בראשה”.

אבל זו לא העבירה היחידה על חוקי התעמולה בבחירות האלה. יצא לכם לצפות במסיבת עיתונאים של נתניהו או גנץ כשסמל המדינה מתנוסס על הפודיום? לא רק שזו עבירה על סעיף 2א לחוק התעמולה, שאוסר על שימוש בנכסי המדינה, סמליה ומשאבים, אלא גם עבירה על חוק הסמל והדגל. ומה העונש עבור מי שעושה שימוש אסור בסמל המדינה? מאסר שישה חודשים או קנס.

מסיבת עיתונאים של נתניהו במעון ראש הממשלה, מרץ 2019. מתוך הטוויטר

מכירים את שלטי בד היוטה של המפלגות על גשרים בכביש החוף או בצמתים, המכונים “פלריגים”? גם השלטים הללו, אלא אם נתלים על בית פרטי או על מטה הרשימה, אסורים. בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, שהתקיימו באוקטובר 2018, לא פחות מ-30 עתירות התקבלו בעניין שילוט תעמולה אסור. והרשימות המתמודדות לכנסת? בשלהן. כל הארץ מלאה שלטים המודפסים על-ידי המפלגות ומכספי הציבור. והכל תוך עבירה על החוק שבצידה יש שישה חודשי מאסר או קנס.

למפלגות אולי לא איכפת במיוחד, כי את הקנסות שיקבלו על תעמולה אסורה – אנחנו נשלם מתוך כספי המימון הציבורי שמתקבל לאחר הבחירות. כך יוצא שהציבור משלם שלוש פעמים: על הזמנת השלט, על הפגיעה בשוויוניות ועל הקנס שיתקבל (אם תתבצע אכיפה מקומית).

אסור, אסור, אסור

כשמעמתים את המפלגות או הפוליטיקאים עם העבירה על החוק, כמעט כולן ייטענו שהן לא טורחות לכבד אותם כי הם “מיושנים ולא רלוונטיים”. מ-1959 מלווה את חיינו חוק הבחירות (דרכי תעמולה). החוק מגדיר את דרכי התעמולה המותרות והאסורות במערכות הבחירות ונועד לאפשר מסגרת שוויונית, ככל האפשר, להתמודדות.

כתבתי 1959? אכן, החוק מכיל בתוכו שורה של איסורים והגבלות שנראה שנלקחו עמוק מהמאה הקודמת. רציתם תעמלה באמצעות מטוס (כזה שגורר אחריו שלט)? אסור. להשתמש ברמקול באירוע תעמולה? גם כן אסור. להקרין, או בלשון החוק “לזרוק אור”? גם אסור. לתלות שלט הגדול מ-50 ס”מ על 70 ס”מ? אסור, אסור, אסור.

אבל הטיעון לגבי ארכאיות של חוק או אי הרלוונטיות של האיסורים לקמפיינים במאה ה-21 אינם טיעונים שיש לראותם ולקבלם כמצדיקים דריסת חוק. פעמים רבות מדי, בעל האמצעים יסכים להסתכן בקנסות וזה שאמצעיו דלים יימנע מסיכון שכזה. ולעזאזל הגינות הבחירות.

חוק התעמולה עודכן – ונתקע בסביבת נתניהו

אכיפת חוקי התעמולה הינה אכיפה פסיבית.  כלומר נתונה לחסדי הציבור או המועמדים שכנגד. יתלוננו? המקרה ייבדק. לא יתלוננו? לא תהיה אכיפה כלל. וזה עוד לפני שהזכרנו כי החוקים חלים אך ורק במרחב הפיזי ואינם חלים במרחב הווירטואלי. שם? איש הישר בעיניו יעשה, והכסף שאיתו הוא ישלם.

ביולי 2015 הקים נשיא המדינה ועדה ציבורית לבחינת חוק הבחירות (דרכי תעמולה), מתוך הבנה שיש לעדכנו לרוח הזמן והשינויים הטכנולוגיים שחלו מאז 1959. שנתיים לאחר מכן הגישה הוועדה דו”ח מקיף העוסק בפירוט בהתאם מגבלות התעמולה לעידן הנוכחי ובחינה עמוקה של המגבלות  שצריכות להיות במאה ה-21. מסקנות הוועדה הוגשו בטקס רב לוועדת החוקה, חוק ומשפט בינואר 2018. מאז ועד פיזורה של הכנסת התקיימו ארבע ישיבות מהותיות בהמלצות הוועדה.

המלצות הוועדה עסקו הן במרחב הווירטואלי, במקטע שידורי תעמולת הבחירות, הסרת איסורים ישנים דוגמת שימוש ברמקול או מקרן והחלת חובות שקיפות על פעולות תעמולה מצד המפלגות. גם כאלה המתקיימים באינטרנט. ופה נתקע השינוי המיוחל. על אף שוועדת חוקה ניסתה לקדם את החוק בשני חלקים, החלק הראשון שהיה בשל עוד ביולי 2018 לקידום וחקיקה, נתקע על שולחנה של הכנסת. יד נעלמה, ככל הנראה מסביבת נתניהו שלא רצתה שקיפות על הודעות הבוטים שהיא משגרת במרץ בימים אלה – הסירה אותו כל הזמן מסדר יומה של המליאה. המגבלות לא שונו ומערכת הבחירות לכנסת ה-21 יצאה לדרך.

זלזול בחוק והיעדר אכיפה

חשוב לציין שקמפייני המפלגות אינם חוסים תחת חסינות חברי הכנסת. יש הרבה מאוד אנשים מעורבים, בכל מפלגה, על מכלול חומרי התעמולה, ההפקה והפריסה בשטח. כולם הופכים לעבריינים, ביודעין או בשוגג, וגוררים ביחד איתם גם את אלה שבאים להתנדב. יתרה מזאת, חוק דרכי תעמולה קובע היום אחריות פלילית על מי שמחזיק או מנהל נכס שבמסגרתו נעברה עבירה על דרכי התעמולה. החוק קובע עבירה ואחריות – אולם אכיפה אין. בפועל מספר כתבי האישום העוסקים בחוק דרכי תעמולה עד היום הוא אפסי.

הבחירה המודעת להוביל קמפייני בחירות תוך עבירה ברורה על חוק דרכי תעמולה ועל חוקים נוספים היא צבועה ומזלזלת, קודם כל באזרחי ישראל ולאחר מכן בחוק שהופך להיות אות מתה. הבחירה הזו לא שייכת לצד אחד במפה הפוליטית או להשקפת עולם מסויימת. מהליכוד דרך כחול לבן ועד בל”ד וזהות, כל המפלגות עוברות על חוק דרכי תעמולה, וכולם די סבבה עם זה. הרבה אזרחים לא, וזה עוד לפני שדיברנו על הצפת הסמסים והספאם, שהמפלגות החריגו את עצמן מהמגבלות בנושא בחוק הרלוונטי. כדי שהבחירות הבאות יהיו הוגנות ונקיות יותר – הגיע הזמן לפעול באופן אזרחי ואפקטיבי.

פורסם ב”מקום הכי חם בגיהנום” https://www.ha-makom.co.il/post-likud-law-ban/

Share:

שינוי גודל גופנים
×