הפוסט יחסי רשות מחוקקת ומבצעת בישראל – הרצאה מקוונת (2020) הופיע לראשונה ב-טל אלוביץ’.

יש לי עוד פסקה

הפוסט מבוא לכנסת ישראל – הרצאה מקוונת (2020) הופיע לראשונה ב-טל אלוביץ’.

סעיף 9(ב) לחוק הכנסת מעניק ל25 חברי הכנסת את האפשרות להגיש ליו"ר הכנסת בקשה לכינוס מליאה בזמן הפגרה. סעיף 21 לתקנון הכנסת קובע הוראות משלימות ומגביל את כינוס המליאה בפגרה לדיון בהצעות לסדר היום בלבד ובלא יותר משתיים כאלה על יסוד בקשת חברי הכנסת. בינואר 2019 פסק בג"ץ בעתירה של ח"כ עיסאווי פריג' נגד יושב ראש הכנסת (706/19) כי זכות כינוס המליאה בידי חברי הכנסת בפגרה שמורה לפיקוח על הממשלה ולדיון על נושאים דחופים בסדר היום הציבורי ולא לקידום חקיקה פרטית.

יושב ראש הכנסת אינו מחוייב כיום, לא בחוק הכנסת ולא בתקנון הכנסת, לכנס את הפגרה תוך פרק זמן מוגדר. סוגיה זו עלתה לסדר היום הציבורי עם בקשת סיעת "כחול-לבן" לכינוס המליאה לצורך הקמת ועדת הכנסת בפגרה.

הפוסט כינוס מליאה בפגרה הופיע לראשונה ב-טל אלוביץ’.

כלי זה עודכן רבות לאורך העשורים השונים וכיום מוגדר הליך אי-אמון בממשלה כאי-אמון קונסטרוקטיבי, כלומר ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מגיע בד-בבד עם הצעה על הרכב ממשלה חליפי כך שהיה גם מהווה הצבעת אמון בממשלה חדשה ולא רק הבעת אי אמון בממשלה הקיימת. עם המעבר להליך "אי-אמון קונסטרוקטיבי" נקבעו גם הגבלות על מספר ההצעות אותן יכולות להגיש הסיעות להצבעה על אי אמון בממשלה. 

תקנון הכנסת קובע מכסת הגשת הצעות אי-אמון בהתאם לגודל הסיעה המגישה:

• סיעות שלהן פחות משבעה חברים – שלוש הצעות בשנה (שני כנסים).
• סיעות שלהן מעל שבעה חברים – ארבע הצעות בשנה. 

הצעת אי אמון כיום צריכה להכיל את קווי היסוד של הממשלה המוצעת, העומד בראשה וחלוקת התפקידים בין השרים המיועדים. הליך זה הפך את הצעות אי-אמון למורכבות יותר להגשה ושינה את הנוהל הקבוע לפיו בכל שבוע דנה הכנסת בהצעות אי אמון אשר התגלו כחסרות תכלית פרט לבמה לנאומים.

הפוסט אי-אמון בממשלה הופיע לראשונה ב-טל אלוביץ’.

חברי הכנסת נרשמים לדיון בתחילת הישיבה והם רשאים לדבר פעם אחת במסגרת חלק זה של הישיבה. פעמים רבות עושות סיעות הכנסת שימוש בכלי זה כדי להציף נושאים לסדר היום. בעבר הקריאו חברי הכנסת עדויות מחובורות של "שוברים שתיקה", עדויות של ניצולות תעשיית הזונות וכיו"ב.

הממשלה רשאית להתייחס אל הדברים שהשמיעו חברי הכנסת במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות תגובה לכל נואם.

הפוסט נאום בן דקה הופיע לראשונה ב-טל אלוביץ’.

בקשה לדיון במעמד ראש הממשלה לא יכולה להיות מוגשת יותר מאחת בחודש ובזמן הכנס בלבד. המליאה תתכנס לדיון במעמד ראש הממשלה בתוך 21 יום מהגשת הבקשה ליו"ר הכנסת, כשמניין ימי הפגרה אינו נספר, אולם לא יתקיים דיון ביום שבו נידונה הצעת אי אמון בממשלה.

הדיון ייפתח בהצגת הנושא על-ידי אחד מבין חברי הכנסת שביקשו את הדיון, לאחר מכן יתקיים דיון בהשתתפות סיעות הבית במשך שעה מקסימום. לאחר הדיון יציג ראש הממשלה את עמדתו ולאחריו ינאם יו"ר האופוזיציה.

על הודעת ראש הממשלה תקיים מליאת הכנסת הצבעה אחת וזו יכולה, לבקשת הממשלה, להיחשב הצבעת אמון בממשלה. ראש הממשלה ויושב ראש האופוזיציה חייבים להיות נוכחים במליאת הכנסת לאורך כל הדיון.

הפוסט דיון במעמד ראש הממשלה (40 חתימות) הופיע לראשונה ב-טל אלוביץ’.

חבר הכנסת יגיש בקשה לדיון מהיר לנשיאות הכנסת עד ליום ראשון בשעה 13:00 והנשיאות תחליט עד ליום שני בצהריים ביחס להצעות שהוגשו. הבקשה צריכה להיות מנומקת ולכלול תיאור הנושא, חשיבותו וכן את הוועדה הרלוונטית אליה מבקש חבר הכנסת להעביר את הדיון.

במידה ונשיאות הכנסת אישרה את בקשת הדיון, הוועדה אליה הועברה בקשת הדיון תחל בדיון בתוך 10 ימים ממועד העברת הדיון (בפועל מדובר בשבועיים עבודה העוקבים לאחר האישור). על החלטת נשיאות הכנסת יכולים לערער בפני ועדת הכנסת, באותו היום שבו התקבלה ההחלטה: יוזם ההחלטה, יו"ר הוועדה שאליה הועבר הנושא לדיון ויו"ר ועדה הסבור שהנושא צריך לעבור לדיון אצלו בוועדה.

מסקנות ישיבת ועדה שדנה בדיון מהיר, שהועבר אליה מנשיאות הכנסת, יונחו על שולחן הכנסת עם סיום הדיון בוועדה. במידה ובמסקנות היו מסקנות הרלוונטיות לרשות המבצעת, הן יועברו על-ידי יו"ר הכנסת לידיעת הממשלה, ובתוך 3 חודשים על השר האחראי או הממשלה לדווח בחזרה למליאת הכנסת על פעולותיו בעקבות סיכום הוועדה.

תקנון הכנסת מגדיר כי נשיאות הכנסת לא תאשר יותר דיון מהיר אחד בשבוע לוועדה. בנוסף, הנשיאות לא תאשר הצעה לסדר היום החופפת לדיון מהיר ותכריע ביניהם (כלומר, רק אחד מהם) ולא תאשר בקשה במידה וחבר מסיעת חבר הכנסת הגיש בקשה דומה בשבוע לאחר מכן.

דיון מהיר הינו אחד מהכלים הנפוצים ביותר הנמצאים בשימוש בידי חברי הכנסת ואין לגביו מכסת הגשה. בקשת דיון מהיר שאושרה מאפשרת לחבר הכנסת להוביל דיון בוועדה מוועדות הכנסת ועל ידי כך להיות מזוהה באופן משמעותי עם טיפול בנושא כלשהו. בעבור חברי האופוזיציה, דיונים מהירים מהווים את אחד הכלים המהותיים בפיקוח על עבודת הממשלה והצפת נושאים מהציבור לסדר יומה של הכנסת.

הפוסט דיון מהיר בוועדה הופיע לראשונה ב-טל אלוביץ’.

נשיאות הכנסת תאשר הצעות הנוגעות לנושאים בעלי חשיבות או דחיפות מיוחדים והיא לא תאשר יותר מחמש הצעות דחופות לסדר היום בשבוע וכן לא תאושר הצעה דחופה במקרים הבאים:

1. במידה וישנה הצעת אי-אמון או שאילתה דחופה באותו השבוע בנושא דומה
2. אם הוגשה הצעה דחופה דומה על-ידי חבר כנסת מהסיעה.
3. אם נשיאות הכנסת אישרה דיון מהיר בוועדה בנושא דומה.

חבר כנסת רשאי לערער על החלטת הנשיאות בפני ועדת הכנסת ובלבד שהערעור הוגש ביום החלטת נשיאות הכנסת. 

הדיון בהצעה דחופה לסדר היום מתקיים במליאת הכנסת בדומה לדיון בהצעה רגילה לסדר יומה של הכנסת והצעה דחופה לא תבוא במכסת ההצעות לסדר והחקיקה שעומדת לרשות חבר הכנסת.

הפוסט הצעה דחופה לסדר היום הופיע לראשונה ב-טל אלוביץ’.

על אף שוועדת החקירה הפרלמנטרית הראשונה הוקמה בשנת 1951 (ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין עצירי המחנה ג'למי) לא היה חוק המסדיר את סמכות הכנסת להקים ועדות חקירה פרלמנטריות עד לחקיקת חוק יסוד הכנסת בשנת 1958. הוועדה שהוקמה בשנת 1951 נסמכה בפעילות על צו משר המשפטים המסמיך אותה כוועדת חקירה ציבורית.

כאמור, בשנת 1958 עם חקיקת חוק יסוד: הכנסת נחקק גם סעיף 22 המסמיך את הכנסת למנות מבין חבריה ועדת חקירה פרלמנטרית "הכנסת רשאית למנות ועדות חקירה, אם על ידי הסמכת אחת הועדות הקבועות ואם על ידי בחירת ועדה מבין חבריה, כדי לחקור דברים שהכנסת קבעה; סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה ייקבעו על ידי הכנסת" אולם לא נעשה בסעיף זה שימוש עד להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא תאונות הדרכים במדינת ישראל בשנת 1987.

אמנם חוק יסוד הכנסת נתן לכנסת את הסמכות לקבוע את סמכויות ועדות החקירה אולם זו החליטה בסעיף 135לתקנונה כי לוועדת החקירה יהיו את כל הסמכויות הנתונות לוועדה רגילה של הכנסת. כלומר מדובר בוועדה המוקמת על-ידי הכנסת לצורך חקירת עניין מסוים אולם אין לה כל סמכות שהיא שונה מוועדה רגילה של הכנסת.

בשנת 2017, ערב הקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים ביקש לקדם ח"כ יואב קיש, שכיהן כיו"ר הכנסת, הצעת תיקון לחוק הכנסת וחוק יסוד הכנסת בעניין הרחבת סמכויות ועדת חקירה פרלמנטרית, בדגש על סמכות זימון אזרחים להתייצבות בוועדה וקבלת מסמכים.

הליך הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית מוסדר בסעיף 128 לתקנון והוא קובע כי הצעה לקמת ועדת חקירה פרלמנטרית תוגש במתכונת ועל מכסת הצעה לסדר היום. הכנסת תצביע האם להעביר את ההצעה לועדת הכנסת וזו תחליט האם להקים את הוועדה או להסיר את הנושא מסדר היום. החליטה ועדת הכנסת לאשר את הקמת הוועדה, ייקבעו חבריה וסמכויותיה והנושא יועלה להצבעה אחת במליאת הכנסת.

ועדת חקירה פרלמנטרית תגיש את מסקנותיה למליאת הכנסת בצירוף דעת מיעוט, אם ישנה, ויו"ר הכנסת יוכל להורות על עריכת דיון במליאה בנושא מסקנות הוועדה. מסקנות ועדות חקירה פרלמנטריות אינן מחייבות את הרשות המבצעת או את הכנסת בפעילות כלשהי ופעילותה של ועדת חקירה פרלמנטרית מוגבלת לתקופת כהונת הכנסת בה היא הוקמה.

עד לתחילת הכנסת ה-23 הוקמו מקום המדינה 27 ועדות חקירה פרלמנטריות.

הפוסט ועדת חקירה פרלמנטרית הופיע לראשונה ב-טל אלוביץ’.

בקשה לדיון מחדש יכולה להיות מוגשת ביחס לסעיף ספציפי או ביחס להחלטה שלמה (או חוק שלם) והוועדה לא תוכל להניח את ההחלטה על שולחן הכנסת עד שזו לא תדון בבקשה לדיון מחדש.

על ועדה לדון בבקשה לדיון מחדש שהוגשה בפניה בישיבה ייעודית שתזומן לפחות חצי שעה מרגע הגשת הוועדה. החלטת הוועדה היא סופית ולא תתאפשר הגשת בקשה לדיון מחדש פעם נוספת לאחר שהוועדה החליטה.

אם הוועדה מאשרת את בקשת הדיון מחדש, מבוטלת ההחלטה הקודמת של הוועדה ויהיה על הוועדה להצביע מחדש על ההחלטה והיא יכולה לשנות את החלטתה המקורית.

מאחר וניתן לדון פעם אחת על בקשה לדיון מחדש, פעמים רבות מבקשים יושבי ראש הוועדות בעצמם בקשה לדיון מחדש ביחס להחלטת הוועדה וזאת כדי לחסום את האפשרות להגיש בשנית בקשה לדיון מחדש.

הפוסט בקשה לדיון מחדש (רביזיה) הופיע לראשונה ב-טל אלוביץ’.

נוהל הגשת הסתייגויות מוסדר בסעיף 86 לתקנון הכנסת והוא קובע כי שר, סגן שר וחבר כנסת יכולים להציע לוועדה המכינה הצעת חוק לקריאה השנייה והשלישית תיקונים לדבר החקיקה. תיקונים אלה הם הסתייגות המציע מנוסח החוק המוקרא לוועדה. ההסתייגות מנוסחת כדבר חקיקה וצריכה לעמוד בכללים הבאים:

1. הסתייגות לא תשלול את עצם הצעת החוק.
2. הסתייגות לא תשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, לא תהיה גזענית במהותה והיא לא תכיל כינוי או ביטוי פוגע או גזעני, או פגיעה בכבוד הכנסת.
3. בעת תיקון חוק קיים לא תוגש הסתייגות לשינוי שם החוק.

במקרה של מחלוקת לעניין עמידה בהוראות התקנון, ועדת הכנסת היא המכריעה.

הסתייגות שהתקבלה מתקנת את נוסח החקיקה שמאשרת הוועדה ובמידה וההסתייגות נדחתה, רשאי מבקש ההסתייגות להעלותה לדיון במליאת הכנסת בעת הדיון וההצבעה על החוק בקריאה השנייה והשלישית. בכלי זה נעשה שימוש באופן תדיר והוא מקנה למגישי ההסתייגויות זכות דיבור במליאה. זכות דיבור במליאה יכולה להתקבל גם במידה ומבקש ההסתייגות ביקש זאת ובתנאי שלא יעלה את ההסתייגות להצבעה במליאה.

ההסתייגויות מהוות את הבסיס לקיומו של פיליבסטר (משיכת זמן הדיון) בוועדות ובדיונים במליאה. בדיוני התקציב לדוגמה מגישה האופוזיציה אלפי הסתייגויות במטרה לעכב את זמן הדיון בוועדה והן במליאה (מאחר שהסתייגות מקנה זמן דיבור במליאה לנמק את ההסתייגות). 

הסתייגות של חבר כנסת יכול שלא תוגש ותנומק על-ידו אלא עליו יהיה להגיש אותה בחתימתו לוועדה בטרם הנחת החוק על שולחן הכנסת לדיון בקריאה השנייה והשלישית. באשר להסתייגות מטעם שר או סגן שר, זו יכולה להיות מוצגת גם על-ידי נציג הממשלה (כלומר פקידות הרשות המבצעת) ולא בהכרח בנוכחותם בדיון הוועדה.ההצבעה במליאת הכנסת על ההסתייגויות מתקיימת במהלך הקריאה השנייה והמליאה מצביעה על ההסתייגויות אחת אחת (להוציא הסתייגויות זהות או דומות במהותן המוצבעות יחד).

כל עוד לא הושלמה הקריאה השנייה ראשית הממשלה או יו"ר הוועדה לבקש מהמליאה להחזיר את הצעת החוק לדיון בוועדה. כך לדוגמה היה כשהאופוזיציה אישרה הסתייגות לחוק פיצול דירות שהועבר ב-2017 והוחזר לדיון מחדש בוועדה כדי להגישו מחדש בנוסח המקורי ללא ההסתייגות שאושרה "בטעות".

הפוסט הסתייגות הופיע לראשונה ב-טל אלוביץ’.

הצעה לסדר יומה של הכנסת כפופה למכסה המגבילה את כמות ההצעות אותה יכול חבר כנסת להגיש והיא מכסה המשולבת להצעות החוק הפרטיות וכן להצעות להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. בראשיתה של הכנסת ועד הסדרת הדיון המוקדם בהצעת חוק (בכנסת השישית), שימשה הצעה לסדר היום גם כדרך להעלות הצעות חוק לדיון בכנסת והעברתן להכנה בוועדה.

הצעה לסדר היום תלויה באישור יושב ראש הכנסת ועל החלטת יושב הראש ניתן לערער בפני ועדת הכנסת. במידה והוגשה הצעה עד יום שני ב-11, ויושב ראש הכנסת אישר אותה, תדון המליאה בהצעה לסדר באותו השבוע.

הצעה לסדר היום שאושרה, מנומקת על-ידי חבר הכנסת במליאה ולאחר מכן הממשלה מתייחסת אל ההצעה. באפשרות הממשלה להביע תמיכה בהצעה, בקשה להפנות את ההצעה לדיון בוועדה או להתנגד להצעה.

מליאת הכנסת תקיים הצבעה בהתאם להחלטת חבר הכנסת המציע ותחליט האם להוסיף את הנושא לסדר יומה של הכנסת או להעביר את ההצעה לדיון בוועדה. במידה והכנסת החליטה להוסיף את הנושא לסדר יומה, הדיון בנושא ייערך בתוך שלושה חודשים (במידה והדיון לא נקבע בתוך שלושה חודשים וחבר הכנסת המציע לא ביקש זאת שוב, יוסר הנושא מסדר היום). במידה והכנסת החליטה להעביר את הנושא לדיון בוועדה, יתקיים דיון בנושא בוועדה.

סיכום ההחלטה של הכנסת או הוועדה בעניין הצעה לסדר יועבר לממשלה על-ידי יושב ראש הכנסת והיא תדווח בתוך שישה חודשים באשר לפעולות שנעשו בעקבות סיכום הכנסת או הוועדה.

הפוסט הצעה לסדר היום הופיע לראשונה ב-טל אלוביץ’.